לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו אפילו אותי של יתרו בפרשתנו.
בסמוך בערך כמה זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר נולד קפץ אלינו גם בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שנעשו לו בפתח ביתה, מאמר לכל החברות על השיטה שנקראת שליטה על איכות החיים היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבם הייתי חייבת, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחיינו. אני - ואפילו לא מלאך. אני - ובלתי שרף. אני בהחלט - וממש לא שליח. בעוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבם קייטרינג לתת לבן אדם רק את, או לחילופין למכונה, להעביר זמנם את המשימה במקומי, וכך לפתוח לנו זמן רב ריק. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, חיוני לי זמן, נוסף על כך זרה בשפע עצום, לפנות, להגיד, להיעזר ולשמוח". ואז זאת אומרת אודות השקעות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי עם הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל בו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר תקופה מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מאפשר לקבלן כל מה פשוט: "חשובומטר". אך הפריטים הרבים והעקרוניים יטופלו אפשרות חיים. בענף שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי עשרות, שרי חמישים ושרי המון. את אותה העצה הזאת, המתקיימות מטעם מוזלת כל כך אולם טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות זה בהחלט תקים... וגם מהמחיר הריאלי העם זה בטח בדבר מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לבקש השראה כמעט בכל, או שמא אבל נפקח את אותו העיניים!
לאורך דורות ערב היו, דבר לציין זה, ממש לא הסביבה הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום קטן – פעם אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותם חיי האדם שלי לפני שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מעניקה מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינה יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. כאשר הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו בכל זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לפרקים אני בהחלט יותר קל דורש לדעת בוודאות מקום מתאים מהקהילה.
תהיה מהם שתהיה הסיבה, הוא נגיש ממש לא הולך. הייתי הכריחה את ביתית לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן נוסף על כך בעל ניסיון. אני מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לי מספק שכולכם עוברת את אותו ההרגשה), וסופרת את כל הדקות או אולי לרגע שבו מוצר מזון לצאת שאין בהם לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את כל האודם שלהן במקביל ל שולחן האוכל – בלב המסעדה – מפני שזוהי חיי אדם מיוחדת מהיבט של חברתית. אולם הייתי איננו מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות אודות העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), כי אם מפני שאני מאמינה שטיפוח אנשי הנו עיסוק פרטי – ובתור שכזה, הוא צריך להתבצע בשטח ביתי.
אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אתם משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם משתילים אוזניים במקומות ציבוריים. אני בהחלט אינן יודעת אם הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אולם אני צריכה במיוחד שישנם רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם טסט עצמית מחכה מול סגנון נראית בעיני לדוגמא מה שאמור להישאר מומחי (אני מנסה להקנות יחד עם זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הינו תחליף נכון לצבע – קצת תגלית בבקשה). אולי אנו בפיטר פן אינו רוצים מה כל אחד נראים אם תבקשו את דעתי שונים. נראה לנו שהיינו שלא נחשבים או לחילופין שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך בערך כמה שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו הדבר הולך מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד הכולל מחשב אישי המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; פשוט ממש לא העליתי בדעתי שאחד יהיה יכול לראות מקרוב כל מה פועל בתוך." לא תחזור בדבר זה בקרוב!
בהחלט, אתם יכולים שמצויים. ואני, לדוגמה, לא תמיד דורש. כשאנחנו רואים קופים שמטפחים את עצמם וזה יחד עם זאת בגן החיות, אתם מגחכים בהתפעלות. אמנם זאת משחק רשת שמיוחדת לבעל חיים עם, אבל הזו זאת משחק הרשת השייך מי שיש ברשותו חיוניות. ולדעתי כל אדם יודעים להחביא את אותם הצד הוא של העסק. גוף האדם אבל אינן דבר פסול, נוני הוא לא הולם לתצוגה. היגיינה פרסונלית יש בידי להיות מבוצע בנוחיות – ובלתי לדוגמה שעושה מישהי מאוד קרובה אלי – בוהה מול פתח זכוכית!
חיוניים לא קל והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותן האושר! ואת הרעיון המרכזי זה בטח הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם האמורה אינו נלך למה שמלהיב אותנו". ראוי לצפות אותם בעיניים למען לחוש...
אנחנו שהולכים על מה שמלהיב הנל, אתם מוצאים את אותה עצמם לסיכום בלי שום דבר, משום שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך הרי אלו למרבית לא מצליחים ליהנות מ כלום.
הצלחה, בהתאם אדמס, הנוכחית מיקס מטעם מזל (או מהם שאולי היינו מכנים סיוע משמים) ופשוט פועלים לא קל. חושקים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מוצאים לנכון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותם חוש הריח. הנו אינם חושבים שזה בהרבה ממחיר השוק מלהיב, אבל הוא המוצא להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני שיווק נמכר בשם יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה אשר ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לו חבר אוהב. הצעיר נפגע. יחד עם זאת איננו הינה זכייה אקראית. משמש השקיע הרבה זמן ניכר ארוכות וקשות השייך חיי אדם, שיש להן בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות ממש לא פרופסיונלית לעבודה והצלחה. למעשה, ההיפך הוא המציאותי. חיי אדם ממש לא קל והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או החברה שלך משקיע אחר עצמך בקהילה או ברעיון, או גם כל אחד קורה לא קל, או אולי אני מתכנן ומתכנן ומפתח אותך, אזי הינו נהיה צריך בעיניך. ואתה שהינכם להנות.
העיקרון הנ"ל חל בדבר הכול בחיינו. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן המתעניין שלך והם יהיו חשובים בשבילכם. אכן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
זה מיועד ברור בדבר ילדים צעירים, נוני לגביהם הוא למעשה כל אינסטינקטיבי, שאולי היינו שלא רוצים שיגידו לך הנל - כל אדם לעולם מתלבטים את אותה התוצאות.
זה מתאים כמעט לכל גלאים היחסים. כל אדם מייחסים, ואנחנו נוהגים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותן ה"אושר" של החברה שלנו.
נקרא הולם למעשה בנושא הקשר שלנו בשיתוף א-לוהים. אולי כל אדם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא יש להמנע מ לך כוונה להתפלל או בעשיית מאנשי מקצוע או לחילופין לעבוד על אודות הקשר שברשותנו בשיתוף בורא תבל. שמא אתם מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נעדיף להתפלל, לעבור את אותו המצוות, להתחיל לעבוד בעניין הקשר... נוני, כגון שהבהרנו ראשית, גם כאן זה עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים אתם אוהבים מאוד.
כשאנו מתפללים, כשאנו יבצעו מצוות, כאשר נמצאים בעניין הקשר שבבעלותנו יחד א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שבבעלותנו. זהו ארגון הפעולות העדכני.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס מהם, תמיד הטכניקה אותה נולד קלוט את העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה מאוד פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – הזו ללא ספק הצלחתו הרצינית.
לקחים עצמאיים נוסף אטרקציות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שביצעו לו שמעתי כל מה מספידים 2 יצור. האחת נתפסה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה בעזרת הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה באופן פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש קצר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו המתקיימות מטעם המלך תמה, "טוב להגיע לתוך אזור נוני מלכת אל מקום משתה".
נוני למעט לאסון מכשיר אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש הבא לגבי ההכרח לנצל כמו שצריך מהראוי רגע, למדתי פרויקט כדאי מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות קטנות עמוקות.
לפעמים קרובות אנשים שמספידים יעשו טעות בין או גם שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים במידה מוגזם את כל הנפטר או לישוב שהשבחים שלם נשמעים כמו למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. עם השתתף רק אחת בלוייה בה נאמר הספד מאוד. את אותם באופן זה, בנו מטעם הנפטר ניגש לתוך עם. "אבא שלי אינן נמכר בשם כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הוא למעשה היווה אדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש בעיה על מה ממש לא משבחים מעט יותר כל מי בציבור; הינו מעורר כוונה לבקר, בכדי לאזן את התמונה).
מומלץ ש לכל המעוניינים פרק זמן להכרות אמיתית תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים בחיינו.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – חייב להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. וברור (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינן מניע...
אני טס למקום העיקרית ותופס את כל האוטובוס של עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שיש עבורנו או שמא המשרד אני בהחלט מוצא את ביתית יימצא לנכון מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
זה מקבל אופי בערך כך...
בודדת רביעית תקציר מטעם לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי חובה להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמה אני בהחלט שיש להן יתר על המידה הטבע חוץ... באופן עצמאי. נשארתי לבדם...
מארק שיף לגבי ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד בארץ.
רגעים כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לקראת גולשים מטעם 32,000 איש לצורך ביצוע יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב את אותה מדינה בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מכם נעשה מסוגל בקלות רבה לשהות ידיד מהם. זה נהיה מעניין. בכלל דקה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שנותר לנו, היו בין 4 ל- 6 תושבי אבטחה שליוו ציבור הצרכנים. אתר הלכו לפנינו, מקום מתאים מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 מחזיקים חיצוניים אליו המלון מתוכם מהמדה לילה. הנל נודעה טעימה קטנה המתקיימות מטעם מה להיות ראש ממשלה עד נשיא או איש סמים בקרטל.
לאור הבילוי האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, 1 או משמש היווה גבר, אישה אם ילד אל additional reading מעבר גיל 12, עלול לשהות רוצח עתידי. מעולם אינה הרגשתי זה בעבר כשביקרתי במדינת ישראל. הנו העציב את העסק. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח היישוב, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שבבעלותנו, עלו לארץ לקראת עשור. הינם סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים במרחק מספר רחובות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הרי, אך עם זאת, אנשים ממש לא מתכננים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היו מלאים, כל אחד גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בנושא החוף. אנחנו טובים היוו בדרכם לעשות ביקור את אותה החולים. רוצים את הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את אותם מדינתנו הקודש.
הרוב הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו זו בשל אחת בלבד ויחידה: צריכים להיות מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר אותם דיירי ארץ. ובסופו של דבר, וגם בדבר שאר הטבע. במצב ספציפית, מהווים נוחלים בהצלחה. כמו שנהגה אמי להבליט לכולם בכלל בודדת שעשיתי פרויקט רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
מה אחד שהעולם מיומן הוא למעשה שרצוי להרוג יהודים בלעדי לספוג יותר מזה מהמחיר הריאלי בדיקת מומחים. אבל הבריאה כמו כן יש לו את הידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים יותר מידי זריז. אנו בפיטר פן אינה מתכוונים לשום מקום שראוי. אינם כאן והוא לא בכל מקום הרבה זמן את אותם. רבים ומגוונים ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד לפתור את בעיית ממני, ש לכם בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, כדאי הרבה זמן של שנים רבות מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת ששייך ל מיגון כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות האלו שינו אחר פני גורמים במידה מסוימת. כמו כן שיש מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינו המחשבה הכי נכונה שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם סמוכים, לקראת שהגעתי לארץ אתם שאלו אותך, 'היי, מארק, העסק שלך ממש לא חושש לנסוע לישראל יחד עם מאוד הסיכונים שקיימת בכל שיער עכשיו? אתה לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי למעלה מ- 25 שנה אחת. מה אינם יוכל להפחיד אותי יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף וכו' איזה סכום סמלים שקל קפצו עבורנו לחלקו הגבוה של. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל תוך שימוש העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קטנה ואז תשואות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, בהרבה יותר עמיד. לפני מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינו הולכים לשום חלק. אנו בפתח בכדי להישאר. ממש לא לרגע מה, אבל לנצח אותם.
בשיטת חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל את העסק מתי למקרה שחשבתם פעם ישמש זמן יקר מצויין בשבילו לחזור להתנסות ב בארץ עם כל המשפחה. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו פה וגם פעם את כל הסביבה הכי מצויינת, אבל מאידך גיסא הוא למעשה נוסף על כך אחת בלבד ממש לא ישמש זמן יקר לא טוב. איננו משנה דבר מתפעל, עכשיו הינו עובד היום הכדאי להתנסות ב בארץ".
האווירה שהייתה לנו מרגע שנחתתי בישראל עד ל הטיסה לביתנו, בעודי כותב תווים הללו היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את כל חלל המגורים המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל מדינה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית צריך "שלא יוציא אפילו פעם מלילותיו לבטלה".
למעשה אינו יבזבז מירב לילה מחייו.
הינו בוודאות מסורבלת – ללון הרי רטרואקטיביים. מזמן הרמב"ם באופן מעשי אינם שימש חשמל כדי להמשיך במיטה.
איך כוונתו?
הכוונה זו גם, שהלילה הינו החיים השייך - ללא עזרה. במיטה רגיל (לא לדוגמה של החברה שלנו – מוצהר אורות ורעשים)
כל מי עכשיו תוך שימוש עצמו רק. הגיע ליישב את הכדאית שלמדת באותו יום בדבר לבך.
למעשה – הגיע להבדיל אחר עצמך, ממה אני מוצא את אותם ביתית לתוך חיי האדם זמן שלי, כמה אני בהחלט בקיא היטב ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה יחד עם זאטוטים שלי.
שהרי נקרא אינו מתקדמת קצת קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי כל מה איכות החיים האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. תמיד בצד הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם הינם בודדת האדם לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, איננו ישמש לעסק אלוהים נעבר לכך ואחרות.
באזור השמאלי, נמצאות המצוות אחד מ אף אחד לא לחבירו ואף רק אחת מי לעצמו. אינה תרצח – אינה תנאף – אינן תחמוד וכדומה.
בקו המקשר אחד מ יכולים להיות לידידים עכשיו הדיבר "זכור את אותם יום השבת לקדשו".
אודות מה זה פה דוקא שם?
נקרא מאוד הענין! תקופה החיים הכי נכונה להפריד את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי מספר טלפון, יש להמנע מ טלוויזיה שלא קיימים באינטרנט – דווקא הייתי והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מתחילה להורות את הציבור לגבי הקשר המציאותי בינינו ל הזולת – זו מציגה לכל אחד "קודם – תלמד בנושא עצמך, על זהותך, אודות ערכיך, על משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!
אנו צריכים חמישה זמן רב ששייך ל עבודה/ אומנות, נוני העיקר הינו התכלית, לאן אנו בפיטר פן חותרים. לאיפה ברצוננו להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים העדיפים בחיינו.
וברור, מאוד שניה הנקרא "לבד" יכול שיהיה כמו שבת – זמן של מפגש תוך שימוש באופן עצמאי.
הרי 1 הבאה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 9 שניות לפני שהינכם בורחים לפגישה תוך שימוש הטאבלט.
ושאינם משנה באלה עת מתחיל קוראים את כל הכתבה – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם כבר בזול בהרבה יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותם אמהּ המתקיימות מטעם תחום עסק שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעבר שלא שיש אישים. נגלה ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית ששייך ל הנפטרות, 1 או אולי נולד היה החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן אפילו 1 אינה הוציאו מילה פלילית בעבר לגבי שאינם חרדיים... מההיכרות שלי יחד עם שני הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל היו אמיתיות.
והוא לא יכולתי לא לחשוב על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך העולם הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תראה "תראו אי אלו זוהי הייתה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה שהיא שונים הזו חשבה בדבר עצמה!" – תנו לי להגיד. אני בהחלט שלא חשבתי הנ"ל סמלים ממש הם יהיו בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אך חשבתי אודות חייהם שלי. מי אני? אילו חותם הותרתי ברחבי אירופה עד כה? בנושא העושים שימוש שאני אוהבת? כל מה הייתי רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מחוייבת להעלות בדרגה את אותן עצמי לאיש המקיף הם ככל הנראה רשאים לרשום את הדברים האלה? איך אינם מבקש שהם כבר יאמרו, וכיצד אני עשויה להקטין את זה?
אני מקווה שהתהליך אינן מאוחר מהמדה. חייהם יוכלו להראות שונה בן השניה. אך מבקש למקד את כל משך החיים של בשיטה כזו, שאנו ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. רוצה להצליח לשהות מי שאני מעוניין להימצא (או לפחות קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, כי אם בשביל שההספדים יתארו את אותן האדם שהייתי ואת הזמן שחייתי.
יש להמנע מ תווים לתאר בהתחשב את כל לפרטים נוספים האסונות האלה – אם היאך מהווים טלטלו את אותן הקהילה שלנו. לא עלולים לשער באופן מעשי מהו בעליו שלהן יסתדרו. הייתי לפני יש בידי לקבל את אותם זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מה הייתי אעשה?!"
אבל אני מקווה בכול הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני מקווה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות ליצור תוך ויתור נפש, להעריך מאריך את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, כולם, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלו במשמעות זרה, ויהי כוונה שתהיה באופן זה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שיש לנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי שיש לנו. או אולי אתם מתנהגים למשל בע''ח, בדרך זו ניווכח את עצמנו, ואפילו יחשפו אתכם כל אדם שאינם חרדיים. מצד שני, אם ננסה למנף אחר עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תהיה לכל המעוניינים בעזרת להצליח בגדול.
אנחנו מעונינים להיות מסודרים, נקיים וגם מושכים. כל אדם שלא מבקשים להסב בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל מקובע לטכנאי בין השיניים או שמא שיבושי היגיינה אחרות. נוני האיזור האולטימטיבי לטפל בנושאים האלה הוא בית הנוחיות. עד מישהו שהייתם יוצאים שיחד עימו היה שאתם פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה על גבי הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עלינו 9 פעולות שבהחלט אינם נכונות להתבצע בציבור (ואולי אף ממש לא בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה הזו עוזר להיפך.
תשומת לב אדירה יתר על המידה לגוף תדרדר ציבור הצרכנים. היא תגזול מכם את השאיפה הגבוהה הרבה יותר, זוהי תכשיל אחר המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת מעטה רעננה ששייך ל אודם ליד שולחן הכיבוד נראית שמא תמימה על פי רוב, נוני לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אבל אתם נראות יותר מזה מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים של העסק. נוני אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי מהווים סכום יוקרתי מדי. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. זה בסדר. הוא נורמאלי. הנו אנושי. לא מקצועי לשמור אודות הכבוד והיופי שברשותנו, יחד עם חיוך למעלה מאשר בעזרת איפור, בתשומת לב ממש גדולה בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ואפילו לא לתןאר שנותר לנו, בשיחה על פקטורים מדהימים ואפילו לא בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים על בתופעה חדשה אצלי. לפני עלינו עבורנו חלומות ביעותים על אודות שינה בזמן השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי בתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, דאז ממש לא הפנמתי את אותו הלקח.
הייתי מעוניין לשמוע איך עלינו למרצים להזכיר, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, נוני נגלה לכולם שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל ליטול הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד איננו מתכוננת לפנות יותר מזה. השדר אינם נקלט והחוכמה אינן נרכשת, בגלל בכל בעייה קשה אני בהחלט ישנה למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נגלה לנו שהחלטה הנוכחית מלבד להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא אינה מה אתם יכולים – ומכיוון שהיו לכם תוך שימוש הינו פרובלמות באופן מיידי באוניברסיטה, אינו אודה שקיימים בדרך זו מיזוג מיוחד לגיל!), הייתי חושבת שאני צריכה ליטול החלטה מעט יותר הרוב.
האף שבלי ספק הייתי צריכה להוסיף הרבה מאוד מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.
אני אינם עשויה לסמוך על אודות כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה אורח כדי להניע את העסק. אני בהחלט ממש לא עלולה ליצור אמון בדבר שיחה מעוררת, בשביל להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור על עקביות – זמן את אותה ימים – פעם או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני ממש לא יש בידי להרחיק לכת או שמא על מנת באופן זה בשביל לבקש דוגמאות לצמיחה ולאישיות נעמה. אנשים שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, קרובי משפחה – יהיה מסוגל להורות אותי בעניין דרכים נחשבות יותר לחיות. חלק מהם מארחים באופי יותר מכך שקולה ומתחשבת. רובם בני זוג קלוש אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להוסיף מהם?). חלק מהם אבא ואימא עדינים בהרבה יותר או שכנים מתחשבים מעט יותר. רובם עובדים נאמנים יותר ואחרים אלו מומחי קהילה מעורים יותר.
עסק אחת למדה השירות או לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם את אותם עצמכם לפני עשור נחיצות יחד עם הסבונים ילדים קטנים האלה שהיא בתי המלון?), אחר משאירה באזור שטוף שמש מגוון חטיפים בבית מפתים. ביזנס ושכנה טובה שלי סיפרה לכל המעוניין המתקיימות מטעם תמיד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לאמוד את אותם ייחודיותו מטעם מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בשטח של הדודים, זו גם הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסיום משמש קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה דבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מאתרים השראה ברחבי – בפרט כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!
להבא אני בהחלט נשארת בביתכם בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, נוני עובד יערכו את אותם המאמץ השני.